לפני זמן קצר, הלך לעולמו אחד האדמו"רים המשתייכים לחוגי הקנאים הירושלמים, שהיה אחד מנושאי דגלה של "נטורי קרתא". להלן מובאים דברי הספד קצרים שנאמרו על ידי שניים מידידיו לפני הלווייתו.
"הרבי זצ"ל, לא היה אדם", ספד לו בהתרגשות ידידו ורעו ראש ישיבת... שנרעד למשמע הידיעה.
"הוא היה חלום, חלום שגם ממנו הוא הקיץ יותר מוקדם מאיתנו. הוא לא היה הטינופת של פרי החינוך הישראלי-ציוני הנלעג. הרבי היה מלאך שנשלח אלינו ממרומים, החלום של כולנו, החלום של החזון הנבואי של השרידים אשר ה' קורא
באחרית הימים."
"לא ידידי ורעי, מורי ורבי הקדוש לא היה אדם, הוא היה חלום שנגמר מהר מידי וחבל. הוא אמנם סבל בזיונות וגם יצא חוצץ נגד פגעי המדינה והזמן במילים חריפות ולעיתים אף בגידופים וקללות, אך הוא עשה זאת בצורה יפה ומכובדת,
באופן שלא היה לנו ולא יהיה עוד."
"הרבי זצ"ל היה חלום. החלום של רבנו יואל מסאטמר, שאותו הפכנו לאשפתות. החזון של רבי עמרם בלויא אותו נטשנו וגרמנו לחדירת הציונות לתוך מחננו, מהפכת האינטרנט, הנשירה וההתחלנות."
"הרבי היה אנחנו, אבל נשאר עם האני שלו ללא כחל וסרק. היינו צריכים להעניק את התואר 'חכם הדור' לאדם כזה."
"אני אהבתי אותו", הוסיף לאחר מכן ראש הישיבה בקול שבור, "לא יהיו עוד כמוהו במדינת הטינופת שנקראת ישראל. הלילה הזה כבר לא יהיה טוב כשהיה."
"הוא היה דיין ופוסק מצויין עם הברקות", אמר אחד מרבני ה'עדה החרדית', "הוא רב עם הרבה אנשים, והיה בעל מחלוקת לא קטן, אבל זה בגלל התחרותיות הגדולה בין כולם. הוא היה רחב אופקים ומוכשר להפליא."
מקומם???
ובכן, הנה המקור:
"עמוס אהובי, לא היה אדם", ספד לו בהתרגשות נתן זך, שנרעד למשמע הידיעה. "הוא היה חלום, חלום שגם ממנו הוא הקיץ יותר מוקדם מאיתנו. הוא לא היה הטינופת של כוכב נולד. עמוס היה הכוכב שהתנפץ אלינו, החלום של כולנו, החלום של 1948. עמוס לא היה אדם, הוא היה חלום. חלום חלוד, מוכה ומנבל פה אבל יפה, כאשר לא היה לנו ולא יהיה. עמוס היה חלום. החלום של הרצל, שאותו הפכנו לאשפתות. החלום הטועה של ז'בוטינסקי שהפכנו לכוכב נולד. עמוס היה אנחנו, אבל נשאר אני. היינו צריכים לתת את המדליה הראשונה לאדם כזה."
"אני אהבתי אותו", הוסיף לאחר מכן זך בקול שבור, "לא יהיו עוד כמוהו במדינת הטינופת שנקראת ישראל. הלילה הזה כבר לא יהיה טוב."
"הוא היה סופר מצויין עם הברקות", אמר חיים חפר. "הוא רב עם הרבה אנשים, גם בריב המפורסם עם דן בן אמוץ, אבל זה בגלל התחרותיות הגדולה בין כולם. הוא היה רחב אופקים ומוכשר להפליא."
ציטוט מדוייק מתוך הספדו המתוקשר של הסופר חתן פרס ישראל ופרס ביאליק נתן זך (בן לאם גויה דרך אגב) על מות עמוס קינן, כפי שהופיע בעיתונות.
"הוא היה חלום, חלום שגם ממנו הוא הקיץ יותר מוקדם מאיתנו. הוא לא היה הטינופת של פרי החינוך הישראלי-ציוני הנלעג. הרבי היה מלאך שנשלח אלינו ממרומים, החלום של כולנו, החלום של החזון הנבואי של השרידים אשר ה' קורא
באחרית הימים."
"לא ידידי ורעי, מורי ורבי הקדוש לא היה אדם, הוא היה חלום שנגמר מהר מידי וחבל. הוא אמנם סבל בזיונות וגם יצא חוצץ נגד פגעי המדינה והזמן במילים חריפות ולעיתים אף בגידופים וקללות, אך הוא עשה זאת בצורה יפה ומכובדת,
באופן שלא היה לנו ולא יהיה עוד."
"הרבי זצ"ל היה חלום. החלום של רבנו יואל מסאטמר, שאותו הפכנו לאשפתות. החזון של רבי עמרם בלויא אותו נטשנו וגרמנו לחדירת הציונות לתוך מחננו, מהפכת האינטרנט, הנשירה וההתחלנות."
"הרבי היה אנחנו, אבל נשאר עם האני שלו ללא כחל וסרק. היינו צריכים להעניק את התואר 'חכם הדור' לאדם כזה."
"אני אהבתי אותו", הוסיף לאחר מכן ראש הישיבה בקול שבור, "לא יהיו עוד כמוהו במדינת הטינופת שנקראת ישראל. הלילה הזה כבר לא יהיה טוב כשהיה."
"הוא היה דיין ופוסק מצויין עם הברקות", אמר אחד מרבני ה'עדה החרדית', "הוא רב עם הרבה אנשים, והיה בעל מחלוקת לא קטן, אבל זה בגלל התחרותיות הגדולה בין כולם. הוא היה רחב אופקים ומוכשר להפליא."
מקומם???
ובכן, הנה המקור:
"עמוס אהובי, לא היה אדם", ספד לו בהתרגשות נתן זך, שנרעד למשמע הידיעה. "הוא היה חלום, חלום שגם ממנו הוא הקיץ יותר מוקדם מאיתנו. הוא לא היה הטינופת של כוכב נולד. עמוס היה הכוכב שהתנפץ אלינו, החלום של כולנו, החלום של 1948. עמוס לא היה אדם, הוא היה חלום. חלום חלוד, מוכה ומנבל פה אבל יפה, כאשר לא היה לנו ולא יהיה. עמוס היה חלום. החלום של הרצל, שאותו הפכנו לאשפתות. החלום הטועה של ז'בוטינסקי שהפכנו לכוכב נולד. עמוס היה אנחנו, אבל נשאר אני. היינו צריכים לתת את המדליה הראשונה לאדם כזה."
"אני אהבתי אותו", הוסיף לאחר מכן זך בקול שבור, "לא יהיו עוד כמוהו במדינת הטינופת שנקראת ישראל. הלילה הזה כבר לא יהיה טוב."
"הוא היה סופר מצויין עם הברקות", אמר חיים חפר. "הוא רב עם הרבה אנשים, גם בריב המפורסם עם דן בן אמוץ, אבל זה בגלל התחרותיות הגדולה בין כולם. הוא היה רחב אופקים ומוכשר להפליא."
ציטוט מדוייק מתוך הספדו המתוקשר של הסופר חתן פרס ישראל ופרס ביאליק נתן זך (בן לאם גויה דרך אגב) על מות עמוס קינן, כפי שהופיע בעיתונות.
כל תוספת מיותרת...
השוואה מעניינת, קצר וקולע, מעניין מה היה קורה אם לא היה זה משל, אלא אמת, האם העיתונות היתה עוברת על מילות ההספד הללו בשתיקה??
השבמחקיהודה אחי, חזק ואמץ
כלומר - גם לחילונים יש עקרונות, יש מוסר, יש אידיאלים, עגלתם לא ריקה וגם אצלם אידיאל שממומש יותר מדי בקיצוניות יוצא לא טוב כאדם בשר ודם.
השבמחקרק הבדל אחד קטנטן ממש. עמוס קינן לא יכל לגרום אפילו לבת שלו ללכת אחריו להפגנה. אדמור"ים, ולא משנה כמה מטורללים יהיו, יכולים להוציא רבבות לרחובות.
רן,
השבמחקאם מנבל פה מכובד, שרב עם המון אנשים בגלל אגו ותחרותיות, יהא אדם מוכשר ככל שיהיה, הוא החלום של של 1948 הרצל וז'בוטינסקי - - - אז העגלה לא רק ריקה, אין לה אפילו גלגלים...
עמוס קינן לא יצליח להוציא אותה להפגנה, כי הוא לא חתיך כמו מדונה... אלה כוכביך ישראל.
ב'בר הזה נתן זך צודק. טינופת....
עושה רושם שהם מתיימרים להיות בכירי הסופרים אבל לא ממש יודעים למצוא את המילים המתאימות, וגונבים מאחרים. פשוט בושה.
השבמחק